היעדים בתהליך ההוראה ברמת מטרות-על הם:
- לסייע להתפתחות הפוטנציאל המוסיקלי המולד של התלמיד, ולעצב את התלמיד באמצעות המוסיקה, כאדם רגיש הקולט מהסביבה בה הוא חי ומסוגל לתרום לה.
- הדגש הינו על ההנאה הרגשית והאסתטית של הילד.
- שלושת המרכיבים העיקריים בתהליך הם:
אלמנטים ריתמיים.
אלמנטים מוסיקליים.
נושאים חוויתים1. הגוף ככלי ראשוני להפקת צליל:
הילד יכיר את אברי הגוף השונים בשמותיהם.
הילד יכיר את אפשרויות התנועה של אברי הגוף השונים (תנועות סיבוביות וישרות, תנועות קטועות ומתמשכות. היכולת להניע איברים במשולב עוד).2. הגוף במרחב:
הילד יכיר את המרחב הפיזי בו הוא חי וינוע בו בחופשיות (התמצאות בחדר, הליכה בפיזור, בקו ישר, פיתולים, אומדן מרחק, תנועה בשורה, בטור, מוביל ומובל, מעגל, כיוון השעון ונגדו, קדימה ואחורנית, שינויי חזית, הצידה ובאלכסון, למעלה ולמטה.3. תנועה בתיאום עם מוסיקה:
הילד יחוש ויכיר את הקשר שבין התנועה והמוסיקה, יהיה מסוגל להגיב תנועתית לגירויים מוסיקליים ויגלה יצירתיות ודמיון תוך ביטוי עצמי באמצעות הצליל והתנועות.
תחושת הפעמה:
המקצבים: טה (ארוך) , טה (קצר), טה(קמץ)טה(סגול), טהטה
תחושת המשקל: זוגי, משולש.
תחושת הפיסוק: פסוקים פשוטים.
מבנה: א-ב, א-ב-א, א-ב-ג.
בית ופזמון חוזר.
צורות: רונדו ווריאציות.
מחוות מוסיקליים: סטקטו לגטו.
שינויי עוצמה: פיאנו פורטה ומה שבינהם.
הבדלי גובה קיצוניים.
ביטויי אופי שונים: שיר לכת, ריקוד, מנגינה עצובה ושמחה. - 4. השירה:
לימוד שירים המתאימים לנושאי הלמידה השונים, עונות השנה וחגים.
התאמת שירים לריקוד ונגינה.
ביטוי קולי נכון מבחינה פיזיולוגית ומוסיקלית.
לימוד שירים דרך הציור וההסמלה הגרפית (אוריינות).
שימוש במושגים: סולו וטוטי ושירת מקהלה.5. נגינה:
הכרת כלי ההקשה הריתמיים והמלודיים שבגן (מנענע, שליש, תוף, צלילונים ועוד) ומפגש עם כלים אתניים מארצות שונות.
פיתוח מיומנות נגינה (החזקה נכונה, אופו הפקת הצליל והחומרים שמהם עשוי הכלי) ונגינה בהנחיית מנצח או פרטיטורה כתובה.
נגינה משותפת תוך התחשבות בזולת.6. חושים וכשרים:
באמצעות המוסיקה והתנועה יפתח הילד את חוש השמע, הראייה, והמישוש. נשחק משחקים רבים לפיתוח חוש השמע שבהם על הילד לזהות:
מקור קול והכיוון ממנו הוא בא.
תכונות הקול – כמו גשם חזק או שקט, החומר עליו הגשם מקיש…
צליל של כלי נגינה שמוכר לו והחומר ממנו הוא עשוי.
קולות לפי גובהם וגוניהם השונים – גבר אישה ילד וכו'.
נפתח את חוש הראייה באמצעות משחקי צבע וצורה.
חוש המישוש: בכל איבזר שנפגש נבחין באיכויות כמו קור-חום, מירקם החומר – מחוספס, חלק, רך, קשה.
פיתוח הכושר להגיב במהירות לאות או לסימן נתון כמו: הדגשות במוסיקה, הפסקות פתאומיות או תנועת-יד.
פיתוח קואורדינציה בין הידיים לבין עצמן, בין הידיים לרגליים, בין החושים לתנועה (נגינה ושירה לפי סימנים, ליווי שירה בתנועות וכו').
פיתוח הזיכרון והריכוז: חזרה על תבניות ריתמיות קצרות, מציאת מקומו במרחב הפיזי הנתון, חזרה על מספר פעולות בסדר מסויים.7. הכרת מושגי יסוד מתחומי למידה שונים כמו לשון ומתמטיקה.
באמצעות המוסיקה המחשת מושגי יסוד במרחב: גבוה-נמוך, קרוב-רחוק, צפוף-מפוזר, לפני-אחרי, בפנים-בחוץ, הרבה-מעט.
המחשת מושגי יסוד מתמטיים: הבחנה במספרים, כמויות, צורות גיאומטריות שונות. יצירת דיאגרמה תוך משחק הדיווח "כיצד הגעתי לגן ? בהליכה, ריצה או דילוג".8. בתחום החברתי:
הילד ידע לפעול כיחיד בתך קבוצה. הוא יסתדר עם מספר שונה של חברים (בנגינה או בריקוד) ויידרש להתנהגות מעודנת ותרבותית. שמירה על הסדר, על התור, כללי משחק, זכויות, ויתור ועזרה הדדית. הילד יגיב לפנייה אליו ויענה להוראות.9. שימוש באביזרים:
לאביזר בשיעור חשיבות מרובה בשל צורתו ועצם היותו מסמן תחום במרחב אמצעי המחשה יעיל ואמצעי גירוי לתנועה.
משחקי חישוקים, מטפחות, מקלות כדורים ועוד, בהתאמת תנועה ומוסיקה כאמצעי לפיתוח יכולות מוטוריות, זריזות והפעלת הדמיון.10. הנושאים החווייתיים בגן:
חגי תשרי – ראש השנה – המושגים : ראשון-אחרון ומשחקי הכרות.
יום כיפור – החברות ומושג הסליחה, התקיעות השונות: 'תקיעה', 'תרועה' ו'שברים' כתבניות שמע וכסמלים גרפיים שהילדים מזהים ומגיבים לפיהם. סוכות ושמחת תורה, בניית הסוכה, עם מושגי המקצב הראשוניים, שרשרות ילדים בווריאציות שונות, הצגת סמלי החג, ויצירת רפרטואר מצטבר של שירים וריקודים וקטעי האזנה מתאימים.
הסתיו – השינוי במזג האויר שגורר שינויים בלבוש ובמצב הרוח, לעיתים. הרוח וטפטוף הגשם שהופכים לסטקטו ולגטו בביטוי גרפי (ציור של הילדים) ובביטוי תנועתי במרחב.
לשמש הנחבאת, העננים, לציפורים הנודדות, לעלים הנושרים ושלאר מבשרי העונה מקום נכבד בשירים אותם בחרנו לשיר כמו: ציפורים נודדות / יורם טהר לב ואפי נצר, ושיר סתיו – חלפי ווילנסקי.
החורף – ברק ורעם, עוצמות שונות של הגשם, שלוליות, בגדי חורף – והמושגים המוסיקליים פיאנו-פורטה סטקטו – לגטו, בשירים ובקטעים מוסיקליים נבחרים.
חנוכה – הכנות לחגיגה ושיתוף ההורים, לימוד מושגים הקשורים לחג, שימוש באביזרים שונים ומגוונים.
הפרדס – פרי הדר: צורה, גודל, צבע, טעם וריח והשוואה בינהם.
מושגים הקשורים לפרדס כמו: שורות, טורים, עצי פרי וכו'.
ט"ו בשבט – מושגים: לשתול, לנטוע, לחפור, להשקות, גומה ועוד והכל בשיר כמו "ההר הירוק – טהר לב ואמריליו, בתנועה וביצירות מוסיקליות מתאימות.
המשפחה- דורות: סבים והורים וילדים, היחסים בינהם וההקבלה למקצבים שונים במוסיקה [ טה (ארוך) טה (קצר) ]
פורים – החג, התחפושת ובעיקר השמחה. הזדמנות מצויינת לדבר על מצבי רוח והבעות. שילוב יצירות מוסיקליות מתאימות ("הליצנים" של קבלסקי לדוגמא).
האביב- השינוי במזג האוויר והפריחה והלבלוב. התייחסות לפרחי העונה צבע וצורה ובעלי החיים מהאיפיינים (ויוולדי – "האביב" מתוך "ארבע העונות").
פסח – ההכנות לחג, סדר פסח, והמחזרת הסיפור ההיסטורי של יציאת מצרים. העבדות לעומת החרות כפי שבאים לידי ביטוי במוסיקה ובתנועה.
יום העצמאות – המשך נושא החרות. המצעד – המארש. הדל – משמעות צבעיו והשימוש בו כאביזר. סמל המדינה – מנורה וענפי הזית. שירי ארץ ישראל. הכנות לטכס.
ל"ג בעומר – האש הצבעים העוצמה (קרשנדו דימנואנדו) בשיר, ריקוד והאזנה תוך שינון כללי הזהירות מפניה.
שבועות – ביכורים, שבעת המינים, ריקודים ושירת ארץ.
מסיבת סיום – סיכום הנושא המוסיקלי והחוויתי שנלמד בגן במהלך השנה